אין בנמצא תגובה פיזיולוגית ספציפית הניתנת לאיתור, אשר מייחדת את המצב הנפשי – תודעתי של אדם בעת שהוא משקר.
הקביעה, בהתבסס על בדיקת פוליגרף, כי אדם משקר, או שהוא דובר אמת, מבוססת איפוא על היקש הסתברותי בלבד.
חישוב של ממוצע בין תוצאות מחקרים שונים הובילה את ועדת לוין, באפריל 1997, כי תקפות בדיקות הפוליגרף בשיטת "שאלות הביקורת" באיתור אשמים במקרה ספציפי (דוברי שקר") נעה סביב 90% , ואילו התקפות באבחון חפים כדוברי אמת נעה סביב 80% בלבד.
בעיית האמינות לצד הבעייתיות החוקתית, מעוררת את שאלת הלגיטימיות השימוש בבדיקות פוליגרף בהליכים משפטיים, על ידי רשויות השלטון, ולצרכים אזרחיים, כגון על ידי מעבידים ולצורכי ביטוח.
"חקירה באמצעות מכשיר הפוליגרף (מכונת אמת) הוא הליך חודרני מאוד... חוויה רגשית בלתי נעימה ואף משפילה."
"מדובר בבדיקה אל הלא נודע ובכך לפגוע בחופש הרצון..."
בשימוש במכשיר פוליגרף קיים פוטנציאל ממשי של הטלת כתם חברתי על חפים מפשע. (הן בשיטת הפח"מ והן בשיטת שאלות הביקורת)
שיטת שאלות הביקורת כרוך בפגיעה קשה יותר בזכויות יסוד.
"מדובר אפוא בחדירה בוטה, בלתי נעימה ואף משפילה לפרטיותו של הנבדק..."
תועלות שבשימוש במכשיר פוליגרף
- הרתעה,
- כלי עזר בחקירה,
- הפרכת האשמות שווא כנגד חף,
- הזמת ראיות נסיבתיות הקושרות חפים מפשע אל העבירה.
פגיעה בזכויות היסוד המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
פגיעה ישירה:
פגיעה בפרטיות, (מעוגנת בסעיף 7 לחוק היסוד)
הזכות לכבוד, (מעוגנת בסעיף 2 לחוק היסוד.
פגיעה בשמו הטוב של האדם ובכבודו (כאשר התוצאות מפורסמות)
פגיעה עקיפה:
פגיעה בזכות לחירות אישית (כאשר בדיקת הפוליגרף באה להצדיק מעצרו של אדם – סעיף 5 לחוק היסוד)
פיטוריו של עובד על סמך תוצאות פוליגרף – עלולה לפגוע בזכות הקניין – סעיף 3 לחוק היסוד.
שלילת רישיון- פוגעת בזכות לחופש עיסוק המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק.
הסכמה להיבדק במכשיר פוליגרף
אדם יכול לוותר על זכויותיו ולהיבדק בפוליגרף רק:
a.למטרה לגיטימית.
b.בנסיבות נדירות.
c.בהתאם לתנאי פסקת ההגבלה.
שיקולים רלוונטיים בעת קבלת ההחלטה אם לדרוש מאדם להיבדק כאיזון חוקתי
א.אופי הפגיעה בזכויות.
ב.התכלית, (תכלית ראויה) קרי, האינטרס הציבורי.
ג.מדתיות- האם בדיקת הפוליגרף הוא האמצעי הראוי והמידתי להשגת אותה תכלית.
כלומר, אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת, לגיטימית ומקובלת, להשגת מטרת הבדיקה.
הסתמכות על בדיקות פוליגרף בהליכים מנהליים
על פי ההלכה הפסוקה בהליכים מנהליים בהם ניתן לסטות מדיני הראיות, ניתן להסתמך על בדיקת פוליגרף .
ראו עמ"מ 1/95 פלוני נגד שר הביטחון (לא פורסם)
מטעם זה גם נקבע שסירוב להיבדק יכול להיות מובא בפני קצין שיפוט צבאי, אם כי הושארה בצריך עיון השאלה של הבאת תוצאות הבדיקה גופן.
ראו בג"צ 218/80 גרינשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פ"ד לה (1) 239.
| 