מכונת אמת - מוטיבציה ורמת גילוי

מכונת אמת - הקשר בין מוטיבציה אצל הנבדק לבין רמת הגילוי:

ידוע שאצל נבדקים ברמת מוטיבציה נמוכה, מתגלות טעויות. הצורך שלא להתגלות הוא מרכיב חיוני בבדיקת פח"ם של נבדקים אשמים. צורך זה קיים בד"כ , אצל נבדקים אשמים. לפיכך, מבחן הפח"ם, בתנאי מוטיבציה גבוהים המתקיים בד"כ כאמור אצל נבדקים אשמים, מציג רמת גלוי מושלמת.

יתרונו של מבחן הפח"ם טמון באפשרות לשלוט בהסתברות הטעויות של נבדקים חפים ובאפשרות להקטין הסתברות זו לאפס. עובדה זו עושה את המבחן כשיר לבחינת קבילותו כראיה במשפטים פליליים. לעומת זאת אם המבחן אמור לשמש אך ורק להכוונה פתרון מושלם. עדיפות לשיטת הפח"ם על שיטת שאלות הביקורת מוביל למינימליזציה של הפללת נבדק חף.

סטנדרטיזיה בפוליגרף לעומת מסדר הזיהוי:
שיטת שאלות הביקורת הוא מבחן סוביקטיבי המשולב בכללי החלטה אוביקטיביים למחצה. לעומתו לדוגמא מסדר זיהוי התמונות ( חי או קלסתרון) אף שהוא קביל כראיה, הוא מבחן סוביקטיבי לגמרי .
למבחנים היותר סטנדרטיים יש יתרון. הם אינם נתפסים לטעות מסוג זיהוי נבדק חף כמעורב בעבירה. ככל שהמבחן פחות סטנדרטי עולה שעור הטעויות מסוג זה כשמירב הטעויות נופלות במסדר זיהוי תמונות וחיפוש באלבום עבריינים. עובדות אלה מצטרפות לספרות הענפה העוסקת בהשוואה בין שיפוט קליני החשוף להטיות, וניבוי סטטיסטי, המבוסס על כלל החלטה ברור. קיימת מסקנה ברורה לטובת הניבוי הסטטיסטי. הספרות הראתה שמומחים בענפים שונים הנדרשים לקבל החלטה, מצליחים לאבחן היטב את הסימפטומים אך נכשלים באינטגרציה נכונה של אותם הסימנים לכלל החלטה נכונה.

המטרה הראשונה של כל שיטת זיהוי, השואפת להיות קבילה כראיה, צריכה להיות הפחתה עד קרוב לאפס במספר הטעויות הקשורות בזיהוי נבדק חף. הדרך הטובה ביותר לכך היא לעשות ליתר סטנדרטיזציה של מבחני הזיהוי וקביעת כללי החלטה ברורים.

ראוי במסגרת זו שלא להגיע למסקנות אלא להציג עובדות בלבד. בודק פוליגרף בשיטת הפח"ם יעיד למשל על התגובות הפיזיולוגיות שהוא מצא והמסקנה לגבי היות הנבדק מעורב או לא מעורב בעבירה תהיה פועל יוצא של אינטגרציה אובייקטיבית של התגובות.

העדר הסטנדרטיציה היא חלק אינטגרלי משיטות אבחון כגון בדיקת פוליגרף בשיטת שאלות הביקורת ושיטות זיהוי כגון בניית קלסתרון וחיפוש באלבום. על המשתמשים בשיטות אלה להזהיר מפני האפשרות לטעויות של אבחון נבדק חף כמעורב בעבירה. שיטות אלה ישמשו להכוונת החקירה בלבד ולא ישמשו כראיה. הן נבדקים חפים והן נבדקים אשמים נתפסים יותר לשאלות הביקורת. יש הגורסים שבתנאי אמת בולטת יותר הנטייה להיות מוטרד מהשאלות החמות. ראה סקירה אלעד, א. (1991) . תקפות בדיקות הפוליגרף בחקירה הפלילית. פלילים, כרך ב, תשנ"א. 

מכונת אמת | מכונת אמת דינים