במדינת ישראל, בהתאם להלכה הפסוקה, בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראיה במשפט פלילי, אף לא בהסכמת הנאשם.
לפיכך, אין להביא לידיעת בית המשפט במשפט פלילי, שנאשם או עד סירבו להיבדק במכשיר הפוליגרף, או להעיר הערות בקשר לסירוב כזה.
הבאת מידע כזה לבית המשפט, משמעו הכנסת ראיה שאינה קבילה, דבר המהווה פגם בהליך, ויכול להביא לביטול החלטתו של בית המשפט, אם יוכח שהסתמך או הושפע מהמידע .
הפוליגרף - האם אמצעי הוכחה? – החוק והפסיקה
קיימים אמצעי הוכחה אשר מהימנותם טרם לובנה עד תום וממילא לא הוכרעה, ואז הנטייה היא לדחותם כראיות במשפט, והם נותרים בגדר כלי עזר לביצוע חקירה מקום שזו נדרשת.
כך הוא המצב לעניין בדיקת טביעת-קול, בדיקת פוליגרף, היפנוזה ובדיקה נרקואנליטית ("זריקת אמת").
(ראו גם א' הרנון דיני ראיות חלק ב' עמודים 325 ואילך; ע"פ 63/70 כהן נ' מדינת ישראל, פד"י כה(1), 339; ע"פ 993/93 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י מח(1), 485, 494; ע"א 61/84 ביאזי ואח' נ' לוי, פד"י מ"ב(1), 446).
נעשה אבחנה בין הפוליגרף בהליך הפלילי לעומת ההליך האזרחי .
| 