
בדיקת פוליגרף- הגדרה
כל המבחנים שתוארו מבוססים על ההנחה שהחשוד מאמין שהמבחן הוא מבחן יעיל יבחין היטב בין חשודים מעורבים וחשודים חפים. חשוד הלוקה באמונתו במבחן עלול להימצא דובר שקר ללא קשר למצבו האמיתי. לפיכך אין למבחנים אלה כל בסיס מדעי. בהשוואה לאבחון האינטואיטיבי של אמירת השקר משקפים המבחנים שתוארו התפתחותבשיטת האבחון. השיטה מובנית יותר וקיימת גם התייחסות אל אירועים פיזיולוגיים.אולם אין לראות במבחנים כאלה מבחן בפוליגרף. כדי לקבוע איזה מבחן יכול להיחשבכבדיקת פוליגרף יש להגדיר תחילה את המושג. נראה, שההגדרה המתאימה ביותר לבדיקתפוליגרף כפי שהיא מקובלת כיום היא: "שימוש במכשיר הרושם אירועים פיזיולוגיים לשםקביעה אם הנבדק מסתיר מידע מהבודק".
המכשיר (קביעה אם הנבדק מסתיר מידע מהבודק).
בדיקת פוליגרף - ניתוח ההגדרה
החלק הראשון כולל שני מרכיבים עיקריים:
גם החלק השני מורכב משני מרכיבים בסיסיים:
כיצד אם כן התפתח מבחן הפוליגרף במתכונתו הנוכחית מאבחון התנהגותי וממבחני פעילות פיזיולוגית פרימיטיביים? מהם ההתפתחויות הצפויות לנו בעתיד? כדי להשיב לשאלות יתוארו ההתפתחויות בארבעה מישורים: המכשור, ערוצי הרישום הפיזיולוגיים, שיטות הבדיקה וכישורי הבודק.
ראשית אבחון שקר על בסיס מדעי: (בדיקת פוליגרף מכונת אמת)
המאה ה 16 היא נקודת ההתחלה בה משתנה הבסיס של אבחון השקר מבסיס מיסטי של אמונות לבסיס מדעי ניסיוני. הניסיונות הראשונים היו ניסיונות כלליים לנסות ולהבין את פעולת הגוף בלי קשר לאבחון שקר. באותה תקופה מתחיל פתוח של מכשירים שיעדם רפואי בעיקרו ורק בדיעבד אנחנו יכולים להעריך את תרומתם לנושא שלפנינו. טרובילו (1939) מציין, שגלילאו (1581) היה הראשון שמצא דרך אובייקטיבית למנות את קצב הדופק. אולם גלילאו לא השתמש במכשיר שלו כדי לאבחן מידע מוסתר. לפי טרובילו היה המכשיר שבנה גלילאו (הפולסילוגיום) מורכב ממשקולת תלויה על חוט שנעה בקצב הדופק של הנבדק. תנועת המשקולת גרמה לחוט להילפף סביב גלגל שמצדו הניע מחוג. תנועת המחוג ציינה אפוא את השינויים בקצב הדופק של הנבדק. במושגים של היום היה המכשיר מכשיר מסורבל אולם היה זה הניסיון הראשון למדוד את הדופק שלא באמצעות מגע יד.